פעם אחת ברוסיה הלבנה, נולדה נסיכה, יפיפיה. מכיוון שבחוץ ירד
שלג, אמא שלה קראה לה שלגיה. אמא של שלגיה מתה כעבור שנתיים
ממחלה קשה, לא עלינו, ואבא של שלגיה, התחתן שוב, אך הפעם עם
בחורה מרשעת.
כשגדלה שלגיה, לא יכלה המלכה לסבול את העובדה, שבתה (החורגת),
גונבת לה את אור הזרקורים, ולכן שלחה אותה ליער, בתקוה שלא
תחזור.
שלגיה כבר הכירה את היער. פעמים רבות היא הסתודדה עם שומר החצר
שם בין השיחים...
שלגיה הייתה ביער והחליטה שהיא הולכת והולכת עד שהיא תפגוש
במישהו מעניין שאפשר לדבר איתו, או שסתם יביא לה סיגריה.
פתאום, שמעה קולות לא רחוק ממנה. היא הפנתה את מבטה, וראתה איש
מבוגר חוטב עץ. "איש יקר!" קראה לו שלגיה, "מדוע הינך כורת את
העץ הזה?"
חוטב העצים השיב לה, אך המשיך במלאכתו, "אישתי נורא חולה, ואין
לי כסף לפרנס אותה, אז אני הולך למכור לג'פטו הנגר שלנו כמה
עצים, שיכין מהם בובות לילדים..."
שלגיה מכירה את ג'פטו. סתם סבא מטורלל, שלפעמים שוכח לקחת את
התרופה בערב ואז הוא מתחיל להזות שהבובות מסביבו מדברות איתו
ובלאגנים.
שלגיה המשיכה ללכת ופתאום נתקלה בילדה חמודה שקטפה פרחים.
"ילדה חמודה!" קראה שלגיה, "למי הפרחים שאת קוטפת?" הילדה
הקטנה נבהלה למראה שלגיה, הלבנה כשלג, ומיד סידרה את מצנפתה
האדומה לראשה.
"הפרחים? הם לסבתי החולה שגרה בסוף היער..."
שלגיה חשבה לעצמה, איזה מין עולם דפוק זה, כל הנשים המבוגרות
באגדות ברוסיה, חולות שעומדות למות... מה קורה כאן?!?!?
שלגיה המשיכה להביט בילדה הקטנה שקטפה פרחים במרץ עד שהאחרונה
הרימה את ראשה ושאלה אותה, "תגידי יש לך סיגריה?". שלגיה ענתה
בשלילה והמשיכה בדרכה. כשהמשיכה ללכת, פגשה בעוד ילדה. היא
היתה נערה פריקית שלבשה שרוואל וחולצה גזורה. היה לה פירסינג
כמעט בכל מקום אפשרי. כשהיא התקרבה לשלגיה, ניתן היה להריח כי
היא שתתה משהו. "ילדה חמודה!" קראה שלגיה לפריקית, "לאן את
הולכת?"
המוזרה הסתכלה עליה והחלה לצחוק. "אוהו, לאן שאני הולכת..."
שלגיה הבינה שיש לה עסק עם מסוממת קשה. הפריקית אמרה בחצי
חיוך, "אני? אני בארץ הפלאות...!"
שלגיה ברחה משם, לאחר שהפריקית הציעה לה לגלגל איתה איזו פטריה
אחת.
שלגיה נחה בצידי השביל, כשרוח קרירה הלה מנשבת על פניה.
שלגיה עצמה את עניה, ונימנמה קלות. לאחר רבע שעה היא התעוררה
למשמע קול חבטה עזה. היא הסתכלה לימינה, וראתה בית! איזה פחד!
בית שפשוט נפל מהשמים!
שלגייה לא נבהלה, היא כבר ראתה פעם בטלוויזיה, בערוץ "המזרח
התיכון" את הסדרה הבית המעופף, ואף נדלקה על הכוכב הראשי...
אבל, מתוך הבית יצאה ילדה קטנה ומטומטמת ששאלה את שלגיה, איפה
זה קנזס?
שלגיה הבינה, כי היער הוא מקומם של כל הקטינים שמתעסקים
בפלילים או שהם סתם טיפשים.
לפתע באו אליה שני ילדים, בן ובת ושאלו את שלגיה אם היא יודעת
איפה יש בית שעשוי מממתקים. שלגיה לא ידעה לענות, אבל אז היא
נזכרה  כי הילדה עם הבגדים האדומים אמרה שסבתא שלה גרה בקצה
היער. ולאיזו סבתא אין ממתקים בבית?
חיש מהר שלחה שלגיה את שני הילדים, הנזל וגרטל, לקצה היער,
והציעה להם גם לשנות את שמם כשיגיעו לגיל 18.
שלגיה החליטה שנמאס לה לפגוש אנשים ולכן הלכה לכיוון הנחל, שם
פגשה בצפרדע שמכר לה אשליות. "מותק" קירקר הצפרדע, "אם תנשקי
אותי, אני אהפוך לנסיך..."
שלגיה, שהייתה נסיכה כזכור, אמרה לו, שהיא מעדיפה מלך. הצפרדע
אמר לה לקרב את אוזנה לפיו והוא לחש לה כיצד הוא יהפוך למלך,
תוך כדי שהוא מצביע על אזור חלציו. שלגיה האדימה מבושה, וחבטה
בצפרדע המסכן לתוך המים. "איכס! סוטה זקן!" היא קראה לעברו.
שלגיה החלה לרוץ הביתה ופתאום נתקלה בזאב שרץ ממולה. שניהם
נפלו אך מיד קמו. הזאב שאל את שלגיה. "מותק, לאן את הולכת?
הבית של סבתא זה בכיוון השני!" שלגיה ענתה לזאב, "אני יודעת,
אבל אני צריכה לחזור הביתה. חוצמזה, מה יש לך עם סבתא?"
"מה, לא שמעת?" שאל הזאב, "יש מסיבת חילופי זוגות, באים לשם
כמה חבר'ה עכשיו..."
שלגיה המשיכה לרוץ הביתה ובכתה. כשגיעה הביתה, התברר לה
שקומוניסטים השתלטו על בית המלוכה ורצחו את הוריה באכזריות.

 שלגיה נשארה לבד בעולם. שלגיה למדה באותו יום, שיעור נורא
חשוב בחיים.
שלגיה  פתחה בית יתומים בכדי לקלוט את כל הילדים שהסתובבו
ביערות ככה סתם. לאחר תלאות רבות בגולה, החליטה לעזוב הכל
ולעלות לארץ הקודש. שלגיה הגיעה לארץ וקיבלה סל קליטה יפה
מאוד. היא עבדה קצת, בתור קופאית במכולת השכונתית, קנתה
מכונית, למדה עיברית וניסתה להשתלב בחיי החברה, אך ללא הצלחה.
הישראלים היו תמיד חייבים להזכיר לה שהיא באה מרוסיה ושהיא
עוסקת במקצועות משפילים למחיתה.
בסופו של דבר, היא היגרה לארה"ב. היא עשתה ניתוח לשינוי מין.
יום אחד היא נסעה לטקסס וקנתה רובה גדול, כדי שיחשבו שהיא אחלה
גבר. היא הלכה לספריה בדאלאס וחיפשה ספר מעניין. פתאום, מרוב
התלהבות שהיא מצאה משהו, היא חיבקה את הרובה שלה, שפלט כדור
לכיוון הרחוב והרג איזה מישהו שנסע באוטו בלי גג.

 זהו, זה סיפור חייה של שלגיה. אני מקווה שנהנתם ילדים, ואל
תשכחו את מוסר ההשכל.
ילד מסכן הוא אחד שאמא שלו חולה, ורוצה להפטר ממנו ביער, או,
שפשוט אל תאמינו לאגדות שההורים שלכם מוכרים לכם לפני
השינה...