את עכשיו במיטה, חולמת
אני עכשיו מתייסרת
בראשי, השאלה מכה והולמת
ואני במוחי, אליך מתמסרת
יש אצלי ציפור כלואה
בכלוב
בחדר ללא שינה עם רוחות רפאים, תקועה
מצב עלוב
לא, אל תכעסי עליי
כי כרגע אני מספיק כועסת על עצמי
אל תאמרי שנמאס לך ודי
כרגע, אני מספיק שונאת את עצמי
לא, אל תלכי
כשזה לא פתור
אני אוהבת אותך - אל תשכחי (!)
הוי, איזה מצב עכור
נכתב לקרלו כשפחדתי שלא תדבר איתי יותר, אחרי מקרה מסוים.
היה - ועבר. אבל עדיין מוקדש לקרלו, היחידה הרשאית לקרוא את כל
שיריי מאז ומתמיד.. (טוב, לא מתמיד - אבל מקודם). |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.