מיכל אבני / משוגעת |
"לא הולכת לפסיכולוגים"
זאת הייתה הסיסמה...
ולבסוף הנשמה נכנעה ובויתה.
תפסיקו להגיד לי מה לעשות!
תפסיקו להתעלם מכל הבקשות.
אז אליה הלכתי ולי היא אמרה
יש לך בעיה לפתור
ולי היא גרמה
היא גרמה לי ליפול! ליפול לבור השחור!
ובזעקת החלון אמרתי
דיי! תעזבוני! תנו לי לעוף!
תנו לי לרחף! תנו לרחף אל שמי הבריאה!
והוא שם אני יודעת....
ובו כמעט אוכל לגעת....
אז למה אותי אתם עוצרים?!
למה לכבול בשרשראות של מעשים עזובים?!
ואת שמי אני צווחת! ואת מגעך אני צורחת..
מכרתם אותי, איבדתם אותי! מצאתם קופסה ובה אלפי סורגים!
אני כל כך צמאה ובי יש רעב.
מריחה אני את ריח הכישלון ובשמיים לפתע רואה בלון.
מה זה אומר? בום! התפוצץ..
עלי נופלים תקוות
דמעותיי זרמו במורד הקברים ורעם החזיר אותי לעצב משמים
לא הפרד מהכול פשוט הלך......
חיוך גדול!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|