רצון כה עז, אפשר לומר- תשוקה,
ללכת, לא להיות. לא כאן, עכשיו.
עם כל אמרה, מילה, מבט, מגע,
אני יודעת. יודעת שזה לא נכון.

השאלה הגדולה נותרת בעינה,
איך אוכל לצאת מפה.
יש לי אומץ?
להגיד שלום ולא להתראות?

כל הרמאות, השקרים העצמיים האלה,
אוכלים אותי מבפנים.
השקיעה במערכת היומיום,
כלכך מותאמת לצרכי החברה.

אבל השקט שלי, שקיים איפשהו
אינו לצידי. האהבה והשלווה שהובטחו,
כבר בלידה התייאשו ממני.
גם אני מתייאשת ממני.
עכשיו אלך למצוא לי שקט.

שקט שקט שקט שקט שקט.