יעל שחר / נשגבת |
כלובן הברבור השט על פני
אגם הרננה.
בדמדומי ערביים הנך
עוטפת לב רעוע באפלולית צלך
ערגתך מתענגת בין הטיפות
בפרפור חושייך.
מגע גופך בוער על מעטפת קיומי הדל
מעורר את הקטיפה לזעוק
את הבשר להתקפל תחתיו
מנבא את אשר לא ראיתי
את אשר בקשתי לא לדעת.
ולובנך נכמר על שגיאותיך
והרי היכן השארת אותו בפעם האחרונה?
נשגב היום, ארור היום
בו ראיתיך לראשונה
מבעד לחלון ההתפכחות, מפאת הרחמים, מתוך תשוקת החשיכה
והנך מדממת את שארית התום האחרונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|