אנוש אחד / רגשות |
בתכלת הרוגעת ,
שלוות האור
פרושה על עיר של אבנים וסוד
יודעת את
הייתי אז אחרת
מוקסם מחוף עם ים
רחוב עמוס , מוביל לשום דבר
ואז היתה
אותה רגשת אין קץ
ללא ייעוד , ללא תחושת הכלא
צופה בה מן הצד , אין עוד כזאת , יודע
אולם - עודך איתי ?
וסער באויר ,
רוצה לשאול
אם עוד כזאת גם בך ..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|