סיימתי לדבר עם טיריאל, הוא הסביר לי שהוא מעיין מלאך שומר
כזה שלי והוא אמור להישגייך עלי ושאני עכשיו עובר משהו לא רגיל
ונמצא במימד שבו הכל אפשרי, הוא הסביר לי שאני יכול לרדת
לגיהינום לעלות לגן העדן ולהישאר בכדור הארץ רק בעזרת כוח
הרצון שלי, וכל הדבר שאני צריך לעשות זה לרצות שהדבר יקרה,
הכוונה לרדת לגיהינום או לעלות לגן העדן הוא הסביר שאני מעיין
קופץ לביקור שכזה.
הוא שאל אותי אילו מהאנשים שמתים אני הייתי רוצה לפגוש פנים
מול פנים והתחיל להסביר לי על כך שהם רובם נמצאים בעולם התחתון
או הגיהינום אם אתם רוצים ונמצאים כל אחד במסלול עינויים אחר
ומאוד משעשע לצפייה כל עוד אתה יודע שאתה לא הולך לעבור את זה
יום אחד.
שאלתי אותו כמובן אם -"יש אלוהים"
והוא ענה לי ש-"כל עוד אתה מאמין במשהו הוא קיים, אם אתה לא
מאמין בו אתה לא רוצה שהוא יהיה זאת אומרת שבשבילך הוא לא יהיה
קיים אלא רק אוויר"
-"תגיד אם אתה מלאך שומר שלי אז אתה באמת כל כך מכיר אותי??
וממתי??" שאלתי אותו
-"אני המלאך שלך מאז שזה שלפניך נפטר ואתה נולדת, זאת אומרת
שאני איתך מאז שנולדת" הוא ענה לי
-"אז יש גלגול נשמות??" שאלתי
-"רק אם אתה מאמין רובי, רק אם אתה מאמין" היית התשובה
-"אה...ואללה" אמרתי בתדהמה, "ואייך זה שאתה לא התגלת עלי לפני
כן??" שאלתי אותו
-"מלאך לא ראשיי להתגלות לאדם שעליו הוא מגן ושומר, עכשיו אתה
רואה אותי רק בגלל שאתה עושה דבר בלתי רגיל והפכת לרואה כל,
בזמן שאתה משוטת בכל רכביי העולם אתה גם תפגוש רוחות משוטות
כנראה ושאר דברים שאתה יכול לראות רק במצב הזה" הוא ענה לי
את זה אני הייתי חייב לשאול אותו -"ומה בדיוק אתה עושה בתור
מלאך שומר?? אתה לא אמור לשמור עליי שאני לא אפצע או משהו
כזה?? אני זוכר כמה נשברו לי עצמות בגוף וכמה פציעות היו לי
ונראה לי שגם אתה זוכר"
-"כן זה הוא תפקידו של המלאך השומר אבל בכל המקרים הללו העונש
שלך היה חייב לקרות והיית צריך לקבל את הסבל הזה על עצמך, ואם
אתה לא יודע אני הייתי שם בשבילך כמה פעמים ואפילו הצלתי את
חייך, הרבה מלאכים לא היו עושים זאת" הוא ענה לי
-"ואתה יכול לתת דוגמא לאחד המקרים??" שאלתי אותו ברוגז רב
-"בשמחה, זוכר לפני הבר מצווה שלך?, אתה היית צריך להיכנס
לאולם שמחות עם טרקטורון וכמה ימים לפני כן אתה היית צריך
ללמוד אייך לנסוע עליו" הוא אמר לי
-"זוכר נו"
-"אתה גם נפלת מהטרקטורון הזה באותו היום, אני דאגתי לכך
התהייה לך נחיתה רכה, ואפילו לא יצאת עם שריטה, כמה ימים לאחר
מכן היית הבר מצווה שלך ומי דאג לעשות גשם כדי שלא תיסע על
הדבר הזה שוב??"
-"זה היית אתה? ידעתי שבלתי אפשרי שאני יצאתי מנפילה כזאת שלם
ובלי שריטה, אני חייב לך תודה וסליחה" אמרתי לו בתדהמה.
טוב השיחה הארוכה הזאת נמשכה לעוד כמה דקות ארוכות עד שטיריאל
בא ואמר לי שהוא צריך לעשות כמה סידורים כי הוא לא היה משוחרר
לעשות דברים כאלה כל הזמן שאני חיי והוא אמר לי ששום דבר לא
יכול לקרות לי אלא אם... והוא שתק ולא המשיך, הוא אמר שמצב
שכזה יכול לקרות פעם באלפי שנים, לבסוף הוא הציע לי להישאר כמה
דקות בחדר שלי ולחשוב איזה כוח ניתן לידיי אז עשיתי זאת:
הלכתי הולך ושוב בחדרי שקוע במחשבות אפילו לא מתעייף מזה שאני
הולך בלי סוף על הרצפה בחדר שלי, מציץ מדיי פעם על הגופה שלי
וממשיך לחשוב. פתאום דפיקה בדלת, לא נבהלתי אני לא יודע איך
שהוא אני הרגשתי שמישהו מתקרב ועומד לדפוק בדלת, התרכזתי קצת
יותר, נשמע צלצול של פעמון הבית שלנו, נזכרתי שאני נעלתי את
הדלת לפני שהחלטתי ללכת לשון, התרכזתי שוב ידעתי מבלי לבדוק
שיש מאחורי הדלת שני אנשים ואחד מהם מחזיק מפתח כניסה לבית,
אלו אורן והחבר שלו דודו הם חזרו מן המטווח, הדלת לחדר שלי
היית נעולה אז כנראה יכול להיות שאורן לא יכנס לחדר, נשמע קול
פתיחה של הדלת עם מפתח, נשמעו קולות רעשים של צעקות, כנראה של
דודו כי לאורן יש קול הרבה יותר נמוך,
-"רובי כאן אני רואה את הטיק שלו על הרצפה" נשמע עכשיו הקול של
אורן
ידית הדלת לחדר שלי זזה אך ללא הצלחה כי הדלת עצמה נעולה,
נשמעו עוד קולות הפעם של צעדים בבית.
"הוא בטח ישן" אמר אורן לדודו, ידית הדלת שוב זזה נשמע קול של
פתיחת דלת על ידיי מפתח , כנראה שלאורן יש עוד מפתח לחדר שלי
אבל הוא עכשיו פותח אותו מבחוץ.
אורן נכנס ודודו אחריו הם הסתכלו על הגופה שלי בתדהמה:
-"אתה מאמין במדיטציה??" שאל דודו את אורן
-"לא!..."ענה אורן בציניות
אני לא יודע הסתכלתי טוב טוב לתוך עניו של אורן, היה נראה המבט
הרצחני שלו, כאילו הוא עומד לעשות משהוא באמת רציני, ואז
נזכרתי מה עשיתי לא בבוקר, אני קפצתי עליו בלי רחמים, מהבהלה
הוא אפילו צעק "אימא הצילו!" ,וכמו שאני מכיר את האח הגדול שלי
הוא לא יעבור על זה השתיקה , כמו שאני מכיר אותו הוא יבוא
ויחזיר לי ממש לתוך הפרצוף.
-"אתה מאמין בנסים רובי??" הוא שאל בכדי להצחיק את דודו כאשר
אורן יסתכל ישירות על גופתי בפנים
דודו גיחך -"מה אתה הולך לעשות לו??" הוא שאל את אורן
-"לתת לו משהו שהוא לא ישכח, את הבומבה של החיים שלו" הוא ענה
לדודו.
אורן לקח את ידו הניף אותה באוויר ו"טראח!!!!...." הביא לגופה
שלי הסטירה של החיים...
"אאאיייי!!!" צעק אורן בכאבים מנופף את ידו
-"מה אתה חושב שאתה עושה??!!" שאלתי את אורן.
אורן הסתובב הסתכל בי בתדהמה ושאל בגמגום -"מה.. אייך.. מתי...
מה זה??"
-"מה אתה רואה אותי??" שאלתי אותו
דודו הסתובב גם לא מבין מה קורה, מביט באורן שנהיה לבן כמו סיד
-"אתה נראה כאילו ראית רוח" הוא אמר לאורן
-"מה אתה לא רואה אותו??" שאל אורן את דודו מצביע לכיוון שלי
-"רואה את מי?? על מה אתה מדבר??" שאל דודו את אורן מביט גם
הוא לכיוון שלי "אתה השתגעת סופית"
אורן המשיך להביט בי עם פה פעור -"אתה מת??" הוא שאל אותי
-"על מי אתה מדבר??" שאל דודו את אורן
-"על רובי" הוא ענה לו
-"אבל רובי כאן, ואתה מסתכל לכיוון ההפוך" אמר לו דודו
-"טוב נו דיי עם זה!!!..." אמרתי לשניהם ונראה שהם באמת עכשיו
שניהם ראו אותי.
אחרי כמה דקות של תדהמה מהצד של דודו ואורן התחלנו לדבר כמו
בני אדם:
"מה קרה לך??!" הם שאלו ביחד ברגע שהם נרגעו
הייתי צריך להסביר להם בערך את מה שטיריאל הסביר לי, רק עמדו
שם בתדהמה והקשיבו
-"אז אתה עובר חוויה חוץ גופית??"
-"כן" אני עניתי להם בפעם השלישית
-"ואין לך מוגבלות?"
-"נראה לי שיש אבל טיריאל לא הסביר לי כל כך" עניתי
-"ומי זה טיריאל שוב??" אורן שאל
-"הוא המלאך השומר שלי" עניתי להם
-" ולנו אין כאלה??" הם שאלו
-"נראה לי שיש לכם..." ואיך שאמרתי את זה נכנסו שני אנשים זרים
דרך הדלת שהייתה סגורה
הם אמרו לי -"אנחנו שומעים הכל לא לדאוג, ותגיד להם שאנחנו
כאן"
-" אורן, הם כאן" אמרתי לאורן בעוד אני מסתכל על המלאכים של
אורן ודודו,
אחד מהם היה לבוש כמו נגן רוק ,לבוש בשחור עם שיער קופצני,
הניחוש שלי שהוא המלאך של דודו וכך גם היה, השני היה לבוש
בבגדי עורך דין מכובד עם גלימה, לובש משקפיים, קד לי קידה
ואומר -"שלא תספר להם איך אנחנו נראים, אני רואה שיזכרו אותי
כמלאך שבאמת עושה עבודות נורמליות יותר מאשר לשמור על בן אדם"
-"אני מסכים איתך במאה אחוזים במיוחד שזה האח שלי" אמרתי לו
ישר פניתי על אורן ודודו ואמרתי להם איך הם נראים כדי לעצבן
טיפה את המלאכים, אסור להם לנקום בי אני ידעתי זאת אבל בכל זאת
אני אמרתי להם סליחה ושזה היה בצחוק.
לאחר כמה דקות ארוכות של הסברים אורן התחיל לשאול שאלות שאני
שאלתי את טיריאל והם נשמעו לי מאוד מוכרות כמו ב"דה ז'א ואוו"
מוזר שכזה, ואיכשהו ידעתי לענות על כל התשובות נכון כמו
שטיריאל ענה לי:
-"אז אתה יכול לבקר כל מי שבא לך??" היה נראה שאורן לשם שינוי
מתחיל להקשיב למה שאני אומר ושאל שאלות
-"כן" עניתי לו בפעם המי יודע כמה
-"אז למה אתה לא הולך לבקר את 'אתה יודע מי' ??" שאל אורן
ודודו בהה בתדהמה ושאל -" מי זה 'אתה יודע מי'??" הוא שאל
-"זה לא 'מי זה', זה מי זו וזה לא עניינכם, ואני אחשוב על מה
שאמרת" עניתי להם ובזה סגרנו את הויכוח
אחרי כמה דקות אורן שאל -"אז אתה יכול לבקר גם את המתים?"
-"כן אני יכול" עניתי לו, דודו לא הפסיק לבהות בי כאילו אני
רוח עם פה פעור והקשיב לשיחה שלי עם אורן
"יש לכם הצעות??" שאלתי את אורן ואת דודו שהיה שקוע בלהביט בי
ולא שם לב למה שאורן אמר קודם
-"מה??" אמר דודו,
שאלתי אותם שוב "יש לכם הצעות איזה אנשים מתים לבקר??"
היה נראה שלאורן יש תשובה מיידית וללא ויכוחים -"היטלר!" הוא
אמר
דודו בתגובה -"כן לבן זונה הזה, אבל למה?" הוא שאל
-"תבעט בו בשמי ובשם כל מי שהוא רצח המניאק" אמר אורן עם מבט
רצחני עוד יותר ממקודם
-"טוב אני הולך לבקר את היטלר..."
אני בדרך לגיהינום כדי לפגוש את מר גזעני "אדולף היטלר"... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.