|
בחלומותי מילתי מתגנבות אל לבבות כולם ודוקרת בהם
כמחט וודו ארוכה ומורעלת.
טבולה בארס הכאב שלי.
בחלומות אני יושב על כסא גבוה ומחובר בשרשראות מילים אל
לב העולם.
פרצי מחשבתי מתהווים לגלי צבע רוטטים של הנאה וצער מאושר.
בטירוף רגעי אני מזדקף סוף-סוף אוחז ומקריא-מקיא
החוצה.
וכרגיל שתיקה... |
|
|
זאת רק אני, או
שהחבר של שלי
מכה?
למה לא עושים פה
שומדבר
בנידון??!
זאת התעלמות
פושעת!
נקרא עליה מחר
בעיתון!! תפרידו
ביניהם! מהר!
-זאת שאהבה את
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.