|
את עומדת שם
ובידך לבי.
מדוע את בוכה?
האם נזכרת ששכחתי את טעם החיים?
שפתייך, קרות ויבשות.
עינייך, פתוחות לרווחה.
הרשית לי לעבור דרכך.
כל אותן הנשכחות קמו לתחייה.
כה מוקדם ואת הולכת?
אם כך, שלום. |
|
|
"שם המשפחה שלי
זה חרטובסקי,
והעונש מוות הכי
נורא שקיים
שמתחיל באותה
האות של שם
המשפחה שלי זה
חיים."
עוד אחד
מהפריקים האלה
שיושבים בסנטר,
במהלך משחק
היכרות מרתק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.