יפה כמו השמיים, זרועי הכוכבים
כמו השקיעה, כמו הזריחה
בולטת כמו ירח מלא,
כמו פריחה
זוהרת כמו השמש באמצע היום
נעימה כמו החלום
חודרת כמו קרן שמש בענן לבן
מסקרנת כמו משהו לא בדיוק מובן
מעניינת כמו ציור עם פרטים קטנים ונסתרים
קטנה כמו גרגר חול, גדולה כמו ההרים
גועשת כמפל גדול
אינסופית כמו ים כחול
מדויקת כמו רופא, על כל פרט ופרט
שלי, רק שלי, כמו שאת- את!

עד שאת נשברת,
כמו רופא שהחולה מת לו ביידיים
כמו שהשמש נופלת לים
כמו שהפריחה נובלת
כמוו שמי המפל מתייבשים
כמו שהציור היפה נשכח ונזרק
כמו גרגר חול שכולם דורכים עליו
נשברת
נשכחת
שונאת את עצמך
וכולם שונאים
אז את כבר לא שלי
את כבר שלך
לבד
עם עצמך
שונאת



עוד אחת מהאהבות שלי, ואני לא ידעת למי בדיוק כתבתי את זה
החלק השני נכתב הרבה יותר מאוחר...