|
יפה כמו השמיים, זרועי הכוכבים
כמו השקיעה, כמו הזריחה
בולטת כמו ירח מלא,
כמו פריחה
זוהרת כמו השמש באמצע היום
נעימה כמו החלום
חודרת כמו קרן שמש בענן לבן
מסקרנת כמו משהו לא בדיוק מובן
מעניינת כמו ציור עם פרטים קטנים ונסתרים
קטנה כמו גרגר חול, גדולה כמו ההרים
גועשת כמפל גדול
אינסופית כמו ים כחול
מדויקת כמו רופא, על כל פרט ופרט
שלי, רק שלי, כמו שאת- את!
עד שאת נשברת,
כמו רופא שהחולה מת לו ביידיים
כמו שהשמש נופלת לים
כמו שהפריחה נובלת
כמוו שמי המפל מתייבשים
כמו שהציור היפה נשכח ונזרק
כמו גרגר חול שכולם דורכים עליו
נשברת
נשכחת
שונאת את עצמך
וכולם שונאים
אז את כבר לא שלי
את כבר שלך
לבד
עם עצמך
שונאת
עוד אחת מהאהבות שלי, ואני לא ידעת למי בדיוק כתבתי את זה
החלק השני נכתב הרבה יותר מאוחר... |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.