דויד מן / מונולוג |
לא ברעם התותח,
בדממת אהבהבים
עוד אדם בודד נרצח.
כמיהתו המטורפת,
כמו פרפר לנר בוהק,
את נפשו אט-אט טורפת
בשתיקת האור הריק.
שוב דו-שיח תשוקתו -
מונולוג ארוך, מתיש.
שוב צולל הוא אל מותו
באישון שחור, אדיש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|