|
חנוקי עניבות ויצוקי חליפות
הם טבעו בים של ניירות.
הם שקעו בין מסדרי כיסאות
עם משקולות נעליהם
הם צעדו בדמי חייהם
והתהפכו סביב צירם
במבוכי משרדם.
לא יודעים הם
לאן ללכת.
לא יודעים הם
לאן לחזור.
הם דיירים קבועים
באזור האפור.
חברי כנסת ישראל הנכבדים
מתי תעזרו לכיסאות הגלגלים ?
מתי תעזרו לחסרי הכספים ?
מתי תבינו שאתם מיותרים ?
זה הכל פוליטיקה ! |
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.