תארי ת'עצמך    
על ספינה בנהר  
איפה שנערי חרסינה  
אוכלים פשטידות פטריה
מישהו קורא לך  
אט את עונה לו,  
הנערה,  עם עיני  
הכפל-צורה...  
(הקוצבנים)


א. חול מי טארוט
  נוטף על דום חייו
  להד הכדור הפוגע
  בספינת חרס הארגמן

  חוסר תחושה.
  כתם נטול-גוון.

ב. סובב לו ברוח
  עטוף בברק נוגה
  בין צלליות, בין קצוות

  שור מסיר רתמה
  והסוס פורק עול

ג. חגב
  מחליק על גב שפן
  אל מאורת חטשים
  והיא כבר לא שם...

ד. ערפילי שחק מפוספס
  מתמזגים עם צלילי נגינת
  נערי מקהלת עיר המוות  
  והיער נסוג

ה. אל עץ הברונזה
  ברחתי,
  נמלט אל נפשי
  והיונים השחורות
  מנקרות בענף הזית  
  הנעוץ במצנפתי

ו. מושך בי שמאלה
  מישהו, בעלטה האינסופית  
  בעד מנהרת  
  הזמן העומד מלכת

  את שמו לא יגיד לי
  כי אילם, כמו גם
  חירש וסומא
  הוא, סולן הלהקה
  נערי מקהלת עיר המוות

ז. לתה ענבי-רוש הזמנתיו
  והוא פשוט הנהן

  שם בבר, אליו
  אותי סחב  
  (ולו את חיי
  לעד אהיה חב)

ח. את כוסו רוקן,
  הוא לא היסס לשניה
  הישר למכונות  
  המשחק, הוא פנה

  הברמן,
  כמו בפזמון
  מבלי שנתבקש
  בחריץ השחיל אסימון

ט. איך נחלצתי משם?
  אינני זוכר
  את חזרתי
  לזמן האמיתי

  אך אם אי-כה תיקלעו
  לבר-מועדון האין-זמן
  הביטו ובדקו
  אם הוא עוד לא נפסל
  מול מכונת המזל

  סולן הלהקה
  נערי מקהלת עיר המוות
  והנערה
  עם עיני הכפל-צורה