1. חושבת על האהבות האפשריות שנקטעו באיבן, ובינתיים נועצת מבט
במשאית שנעה בנתיב הצמוד בהתאמה מושלמת של גלגלי שיניים
לאוטבוס, וברווח שבין המושב לוילון שמיים בהירים לבנים נפרשים
מעל שדות חקלאיים מצהיבים עם קוביות חציר. - תמונה.
2. אני עומדת כמגן לאישה היושבת, יד אחת בידית אחיזה והשניה
פרושה על מסעד הכסא. מימיני חייל, אגודלו נוגע בידי, עור מלטף
עור באקראי.
משמאלי תלמיד ישיבה תיכונית נבוך מהקרבה הכפויה, ובכל ניד של
האוטובוס מאזן הכוחות משתנה, חשה בנשימת התלמיד, לוטפת יד
החייל.
אני מטה ראשי אחור, מותחת את הרווחים בצלעותי.
תחנה מרכזית קריית גת - הנהג מבקש להתקדם, כמו על פי פקודה
כולם מתקדמים משבצת אחת.
אני מרוחקת מהתלמיד והחייל, התפנה מקום, אני יושבת.
3. איש אתיופי מבוגר יושב, על פי לבושו אינו מנכבדי העדה אף על
פי כן נראה לי שיש לו ידע רחוק ונשגב. לאפו משקפיים מרובעים
והוא קורא בספר קטן ומדי פעם מסמן סימונים בעט אדום.
מאחוריו חייל אתיופי מדבר בטלפון.
4. חייל נוסף אף הוא מחייג בפלאפון ומביט בו. לרגע נדמה לי
שהוא מחזיק ספר תהילים. הפלאפון הוא תהילים היום.
5. שוקעת בספק נמנום ספק הזיה. אני רוקדת צמוד עם מאור, הוא
מפיל אותי אחורה ומרים מיד, אני מזמינה אותו לעלות אלי, או,
לפני שאני יורדת מהאוטו אני מבקשת נשיקת לילה טוב ואנחנו
מתנשקים.
צמרמורת של עונג מגיעה לבטני ואני נרעדת מתכרבלת בי ומחייכת.
שכני לספסל פותח את המזגן, אני רועדת, הוא שואל אם קר לי
וסוגר.
ראשי מונח על כתפו.
6. אם ובנה הולכים יד ביד והילד לובש את כובע הקש של אימו,
במקביל צעיר קם לאישה בכובע קש, אולי היא אימו?
7. יורדת מהאוטובוס, חוצה את הכביש באדום, הנהגים צופרים. ליד
בניין המגודר במחסומים מתרוצץ כלב מחפש דרך לצאת.
בסיוטיי יש כלבי טרף ברחובות חשוכים המחכים להזדמנות להפוך לשד
כשאני הולכת לבד בלילה, וג'וקים חומים בשירותים כשאני קמה
להשתין באמצע הלילה. |