"שנינו הרחנו אחד את השני בנוסטלגיה לתקופה קצרה אך יפה
בחיינו" היא אמרה כשהשתחררה מחיבוקו אך לא ממבטו. הוא רק חייך
ללא ידיעה אם להסכים או להתווכח על מילותיה, אך בעיניו ראתה
שהיא צדקה. בעיניו ראתה שהוא באמת הריח, בעיניו ראתה שהוא באמת
נזכר בתקופה מחייו. תקופה מרעננת כמו הריח שהרגע הסניף
בנוסטלגיה.
אך רק המשיך לחייך.
רק בעיניה ראתה תשוקה וגעגועים לחדש ולהמשיך תקופה זו. רק
בעיניה ראתה שריח זה סימל גם עתיד.
אך רק חייכה בחזרה.
הוא נישק את לחייה לשלום והיא חשקה בשפתיו. הוא שחרר את ידיו
מידיה והיא חשקה בעעוד חיבוק של ריחות. אך נשארה עומדת בלעדיו
עם הרבה תקוות.
"גם אתה הרחת בנוסטלגיה לתקופה קצרה אך יפה בחייך," היא לחשה
לעצמה,"תודה".