אורי חרובי / מלאכית קטנה חלמתי |
כמו כוכב רחוק היא,
ונוס מפליגה בים
של ענני נוצה,
הילה של אור היא,
משלחת נגוהות אליי -
נוגעת, לא נוגעת.
ואולי, מלאך חלמתי.
קל נוצה וסומק בלחייו,
גולש בינות שבילי חלב,
דואה מעל ענן,
רוחף מעל הזמן,
חסר משקל, כצף
בין שטף כוכביו.
ואולי, אחי -
אותך חלמתי.
זיו פניך המאיר
מתחת לרקיע המופלא
ותכלת אור שבעיניך
הקורנת לעברי,
כבתחילה.
אחי אחי, חכה נא
רגע מלאכי.
הנה גם אנוכי
ממריא אל העבים.
מה טוב, ביחד נשייט
כשני כרובים, שלובי
כנפיים, אוהבים.
אפריל 2001
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|