|
ואז מגלים את הזנב
גל של קירבה וחום עוטף אותנו ואז גל של רעב
ובכל נגיסה בזנבנו הטעם המוכר נוסך הרגשת ביטחון
ושינינו לועסות רק את עצמנו
וחורקות בלכתנו לישון
הזנב נגמר והחך מוכן לגוף
לעכל פיסות מעוקלות מזנבך ולצוות שלא יכאב,
לצוות על עצמך לעוף
בולעים ופולטים בו זמנית לקרבנו ואז משהו ננעץ בלשון
הלסת נוגסת באחרונה משינינו
וחורקת בלכתנו לישון
חידלון |
|
|
"בקומך בבוקר
משתנך, פו" אמר
לבסוף חזרזיר-
"מה אתה אומר
לעצמך?"
"מה יש לארוחת
הבוקר?" השיב
פו. "ואתה,
חזרזיר, מה אתה
אומר?"
"אני אומר: מי
יודע מה יתרחש
היום."
פו הניע ראשו
מתוך הרהורים.
"אותו הדבר,"
אמר.
(פינקי חוזרת
קצת לילדות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.