[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לאקוש ד.מ
/
הסרטיפיקט

אבא,שבתוקף תפקידו בעבודה הרבה לשוטט בארץ ובעולם, היה אספן
חובב חפצי חן. בשובו ממסעותיו בחוץ לארץ נוהג היה להראות
ולהציג את שהביא, בכעין תערוכה, ולתת לנו את המתנות.את חפצי
החן אשר רכש והביא לקישוט הבית ולאוסף ,אשר אוכסן במגירות
שבתחתית ארונות העץ החומים. המצופים בחזית  פורניר כעין ציור
של חיתוך עץ.האוסף כונה בפינו בשם מקורי "אוצרות אופיר".אהבתי
מאד לשכב על הרצפה בחדר ההורים.לחטט במגירות, לשחק ולהתבונן
"באוצרות אופיר." כשאמא היתה עומדת ליד שולחן המטבח,שעליו
פרוסה שמיכת "קוץ" בצבע תכלת ומגהצת את הכביסה המעומלנת, ולאחר
התזתה במים.היא גהצה את המפות החלקות אשר נפרסו על שולחנות
האוכל ושימשו אותנו בזמן הארוחות, את המפות והמפיות הרקומות
שאת רובן רקמנו שתיינו, אמא ואני. אבא, ישב ליד אמא והקריא לה
מחוברות הספרות באידיש,"די גאלדענע קייט".
באותה עת, בחדר ההורים שהיתי לבדי. שקעתי כולי במחשבות,
על הסיפורים אודות הספינות אשר שייטו בין האיים שכונו "איי
אופיר" בעלי אוצרות הזהב וארצות הים התיכון בעת העתיקה. הספנים
הביאו את הזהב וסחרו בו. כך "חולמת" ראיתי את עצמי שטה איתם
בין האיים בעליי "אוצרות אופיר," והארץ.
באחת הפעמים תוך חיטוט במגירה מצאתי אוצר חריג, פיסת נייר
מקופלת, מציאה זו עוררה את סקרנותי.
פתחתי את פיסת הנייר, והוכיתי בתדהמה. היה זה כתב הגירושין של
אבא.
אני ,שחשבתי כי ידעתי הכל על עברם של הורי, במקרה גיליתי את
סודו של אבא.
ניגשתי אליו בהזדמנות הראשונה ופיסת הנייר,מסמך הגרושין של אבא
- בידי. אוחזת, מצביעה על  המסמך   שאלתי אותו:" אבא, מה זה,
איך לא סיפרת לי? ואני חשבתי שידעתי עליכםהכל. כמו: שאמא ברחה
מהבית להכשרה.
שאמא עלתה ארצה עם גרעין שהתישב במושבה מגדיאל והיא השתתפה
בסלילת כביש למגדיאל.שאתה עזבת את הגמנסיה והלכת להיות
"מורה"בכפר כדי להשתכר ולהביא את שכרך למשפחתך שחיה בדוחק.
שהלכת להיות שוליה אצל נגר כדי ללמוד את המקצוע טרם עליתך
ארצה, כדי להיות "נגר" מקצוע חיוני בארץ."
אבא, שלא נראה מופתע, התיישב על המיטה ואמר:"בואי לאל'ה, שבי
לידי והקשיבי היטב, כי הדבר שאספר לך עכשיו -  חשוב!"
התיישבתי על ידו מתוחה, נסערת, סקרנית וכולי קשב, לשמוע את
הסברו של אבא, לפשר מסמך זה.
אבא החל ללטף את פניי באותות חיבה כדי להרגיעני ואמר:
"זה לא מה שאת חושבת, אלה לא היו נשואים רגילים, אלה היו
נשואים פיקטיבים, נשואי כאילו שמטרתם היתה העלתה ארצה של
הבחורה שלה "כאילו" נישאתי". "חוקי "הספר הלבן" בימי המנדט
אפשרו לשלוח "סרטיפיקט" - רשיון עליה רק לבן או בת הזוג
הרשומים כנשואים לשולח או לשולחת. כך שלחתי "סרטיפיקט" לבחורה
זו והיא עלתה ארצה."
"לימים כל אחד מאתנו רצה להנשא לבחיר או בחירת בו ולכן
"התגרשנו".
"אל תחשבי שהייתי היחיד שנהג כך, כמוני היו רבים.
כך עקפנו את צווי "הספר הלבן" שהגבילו את העלייה ואפשרנו לרבים
לעלות ארצה."
כאשר סיים את דבריו הוקל לי. המתח התפוגג וסערת הרגשות התחלפה
בהערכה וכבוד לאבא ולמעשיו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כמה אנשים צריך
בשביל להחליף
נורה?

מה זה משנה,
בואו נעשן סמים!


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/1/02 6:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לאקוש ד.מ

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה