ובכל זאת היתה שקיעה.
הים עלה גבוה, נשבר לשמש בפנים
התחבר לעננים שחורים שהתחפשו
באפור.
אבל השקיעה הלכה ונמשכה והזוהר פרץ
רגע לפני הסוף.
החול חלק כמו לא היו הדברים מעולם
או כמו ניתוח שמיישר את הזיכרון
או זיכרון קבור מתחת לחול
שמרכך את השקיעה ולרגעים
הזיכרון זך וגבישי כמו גרגרי החול
אבל עם כל המולת הרוח ומעוף הגלים
ישנה איזו ודאות שלא נזקקת לזיכרון
שהשקיעה הולכת ונמשכת.
25.3.99
ת"א - חוף י-ם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.