אף יום לא יכול להיות מעניין ללא הפוצי שלי
הוא מרגיש ריק, חסר תוכן - משהו כל הזמן קורא לי
זה הקול שלה... הקול המתוק והחמוד של הפוצי שלי
כשנשברת לה ציפורן והיא מסתכלת עלי במבט כזה של ילדה קטנה שאבא
לקח ממנה את הבובה האהובה שלה, אני לא יכול - אני נשבר
כמו ילדה קטנה, היא יכולה להיות נורא מרגיזה... אבל זה בלתי
אפשרי לכעוס עליה
לא רק בגלל שהיא הפוצי ש-לי אלא בגלל שהיא פשוט פוצי.
ילדה קטנה אך בוגרת
עצלנית אך קורנת ומלאת חיים
ראש קטן אבל מח גדול

פעם אחת, נפרדנו ל- 4 ימים
"נאלצתי" לנסוע עם ההורים לשיט לתורכיה
מה אני אגיד לכם...
פעמיים שתי כוסיות הציעו לי לרקוד איתן (טוב נו... הן עובדות
בצוות בידור - סו וואט??)
אך כל מה שיכולתי לחשוב עליו זו הפוצי שלי שמחכה לי
בבית...בארץ הקודש
ולא יכולתי...
4 ימים בהם כל מה שעשיתי או ראיתי הזכיר לי את האישה היפה
שמחכה לי
זאת שמתגעגעת ולא יכולה בלעדיי יום אחד, אז איך אני אעזוב אותה
ל- 4 ימים שלמים??

אולי משהו דפוק בי? אולי אני לא באמת גבר? - גם אם בחורה תשכב
לי ערומה על המיטה ותציע לי מעשים מגונים (דבר אשר כבר קרה) -
אני לא אהיה מסוגל לבגוד בפוצי שלי.

הטלפון מצלצל... זו שוב היא
הפוצי שלי - בפעם החמישית היום, שואלת לשלומי
מה אני עושה ומתי כבר נפגש
את הגבר הממוצע זה היה מטריף
"כמה אפשר???" הוא היה שואל את עצמו.
אני מודה, לפעמים זה חונק, במיוחד כשיש כדורגל
אך הייתי מוותר בשנייה על הקבוצה (הירוקה) שלי בשביל האהבה
(השחומה) שלי

משהו מגרד כשאני לא רואה אותך
זו לא זיעה... זו תשוקה
זו זיקה לאישה שאני אוהב
ההרגשה היא שאני לא מקבל מספיק מהחברה שלי, כאילו זה היה חמצן
יפה שלי, אני רוצה אותך
במאוזן, במאונך, עלי, מתחתיי, בין ברכיי ובין ידי.

פוצי שלי
אני אוהב אותך