New Stage - Go To Main Page

זיו קינן
/
מלחמות

מביטה בכוס הזכוכית הניצבת בינינו
בקובית הקרח  מהנמסה לאיטה ,
עיניך כחול , לא חשבו גם לשאול
מה ראו עיני בשובי מהמלחמה.

את יפה את יודעת ויפה עולמך
גם שמיכת פוך עבה עוטפת עולם ארוטי וענוג ,
ואני פה רובץ מזהם מצעייך
עד מתי אספר לך ? עד מתי תוסיפי לשתוק ?  

מנשק את גופך , גוף אחד כבר עזבתי
מחפש משמעות בעולמך העגול,
לו ידעת, כה מהר, איך את שברי עולמי השלכתי, היית, במתיקות,
נושקת לי לישון.

נמס הקרח , נשברה גם הכוס , בדממה נסגרו גם עינייך ,
ואני אשר למדתי לשתוק ,גם אפסיק לגסוס בחייך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/11/00 11:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זיו קינן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה