אני ממיינת מכתבים ישנים,
אני עומדת לעשות את מה שכל בחורה עושה כשמגיע הזמן הנכון -
אני אפטר מזיכרונות שאיבדו את תוקפם.
קצת חבל, אני חושבת,
כי מכל מכתב נודף ריח בושם גברי
שאני רק מדמיינת, כי אף ריח לא נשאר לזמן כה רב.
גם המילים מדיפות ריח,
דיו כחול שנמרח בנקודות שנפלו עליהן דמעות,
וריחן הוא ריח של הרגש היקר מכל.
זהו הרגש שעתה הוא חסר ערך,
שאני עומדת לשלוח למזבלה אי שם בארץ,
ואפילו לא אדע היכן הוא יקבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.