נועה רוע / נקמתי המרה |
אני הולכת מכאן.
יבוא יום ותתחננו למראה שלי ישנה בשקט על המיטה,
מחייכת בעודי חולמת חלומות נעורים.
להתבגר זה חטא לנפש, אך הפיתוי היה גדול מדי.
ניסיתי.
כל חיי רציתי להיות מה שהם רצו שאהיה,
אבל ללא הצלחה.
היום הגיע בו נואשתי מלצעוק, למרוד, לחיות.
אני הולכת מכאן, ושום דבר לא יוכל לעצור אותי.
לא תחנוני סליחה, ולא פצויים על סבל קיומי.
אני אנקום את מותי בחיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|