כב די / גשם |
קופצת בשלוליות
אל ילדותה.
יושבת מולי,
היא מדברת
ורועדת.
"זה הפרקינסון" היא מחייכת.
"אולי הסיגריות" אני מחזירה.
צוחקות-ניקוטין.
הציניות תהרוג אותנו בסוף.
"זה הקור" היא קובעת.
"אולי הפחד" אני מבינה.
ללה, אל תהיי עצובה. זה לא בריא.
ותודה לאנ. על העזרה. תודה רבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|