הוא הגיע משום מקום
נדד ברחבי המדינה
חיפש מקום לינה
מעט אוכל ומיטה..

הוא החזיק בידו
כינור ישן עתיק יומין
ובראשו חלומות
והמון המון צלילים

כולם שמעו עליו
כולם תיארו את פניו
דיברו על חיוכו
על מתק שפתיו
אך בעיקר סיפרו על נשותיו

הן תמיד היו יפות
עדינות
רגישות
מלמלות לבגדיהן
פרח בשערן
ומבט הערצה בעינן

תמיד ידע ללחוש לכל אישה
את נערה משגעת יקירה
חיוכך כובש כל לב ונשמה
מבטיח לשאת אותך לאשה
ושר לה מנגינה נוגה עצובה

אך בערבו של יום
כשהשמש במרום היתה זורחת
וקול קרקור התרנגול נשמע בחצרות
חיפשו אותו
דרשו היכן הוא
לאן נעלם
לאן ברח
האם ישוב
או אולי שוב נודד לארץ רחוקה
לשיר את מנגינותיו
להשמיע את צליליו

והבחורה מזילה דמעה
אהובי שלי
שוב ספינתך שטה על פני הימים
שוב שטה ללא מעצורים

מתיי תנוח
מתיי תעגון ספינתך
מתיי תמצא לך אישה
תבנה את ביתך

וכך בין כפר לעיר
הוא עובר מחייך
רק כסות לגופו
וכינור ישן נושן צמוד לגופו
מחפש דורש מבקש
רק מקום לינה
ופת לחם להשביע תאבנו
שיוכל שוב לפצוח בזמרתו