שירי בן-משה / מה שנותר |
נמדד בדיוק של כאב דק מלווה באנקה
הגוף עוד חש במגע של עורך
כשרכנת מעלי בלי לומר מילה
ולא היינו צריכים להרבות במשפטים
והלילות היו מתמשכים ונמשכים
ידך לא היו צפונות בכיסי המעיל
אלא טופפו רכות בין שפתי החלב המוצנעות
משלימות מעגלים נבואיים בין רעידה לרעידה
מובילות אותי לקראתך
היתה רק אפשרות יחידה
לשכב ברעש נטול מחשבה
להתמסר להתפרצות שבערה
וככל שהתרחקנו מאותו חופש ראשוני
התמלאה האהבה במחשבות ונשחקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|