אמרת לי שאת רוצה להתאבד
רציתי לעצור בעדך
רציתי להגיד משהו
לעודד.
אמרת לי שזאת לא פעם ראשונה
רציתי להאמין לך
רציתי להבין
להשתתף.
אחרי שהלכת חשבתי
למה לא בעצם?
למה לי לחיות?
בשביל מה...?
אחרי שהלכת תהיתי
למה צריך "להרבות שנים"?
למה לחיות קהת-חושים
כשאפשר למות...?
אותו לילה חלמתי חלום
ובחלום אני התאבדתי
ובחלום הייתה לוויה
ודמעות.
אותו לילה ביקרת בחלומי
ובחלום בכית עליי
ובחלום אמרת כמה היית טיפשה
שחשבת שעדיף למות.
חבל רק, שלא הבנת את זה במציאות,
כי בבוקר, אני התעוררתי, אך את -
תשני לעד.
מוקדש ל-א.ש.
אוקטובר 2001 |
