|
שכחתי לעצור
לפני שמגיעים לקצה השביל
עצרתי כדי לא ליפול
ועודי בטרם עת.
הסתכלתי סביבי
כמוכת אימה פתאומית
ותהום עמוקה יותר מצאתי
אך כמובן שלא התנחמתי,
אין קץ לבדידות.
והפעם הושטתי ידי
וללא מילים ביקשתי
בטוחה כי אשליה נוספת
היא זו שאוחזת בי.
התעוררתי כדי לראות
שכן נמצאתי
התעוררתי וגיליתי
שיש גבול לאדישות.
נזכרתי לעצור
לפני שהגעתי לקצה השביל
נעצרתי כדי שלא אפול
ונזכרתי,
בכמה נקודות של אור...
מוקדש למיה. |
|
|
הפתרון לבעיה
הפלשתינאית הוא
אחד, צריך לגרום
להם לחשוב שהם
חשובים ורק כך
הם יבינו שלמות
ככה סתם למען
מטרה אבל ללא
סיבה זה לא
לעניין ותוך שנה
שנתיים הם כבר
יבינו.
משה קרוי, בן
שלושים נאיבי
שלא יודע מה
העתיד תומן
בחובו (תרתי
משמע). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.