שכחתי לעצור
לפני שמגיעים לקצה השביל
עצרתי כדי לא ליפול
ועודי בטרם עת.
הסתכלתי סביבי
כמוכת אימה פתאומית
ותהום עמוקה יותר מצאתי
אך כמובן שלא התנחמתי,
אין קץ לבדידות.
והפעם הושטתי ידי
וללא מילים ביקשתי
בטוחה כי אשליה נוספת
היא זו שאוחזת בי.
התעוררתי כדי לראות
שכן נמצאתי
התעוררתי וגיליתי
שיש גבול לאדישות.
נזכרתי לעצור
לפני שהגעתי לקצה השביל
נעצרתי כדי שלא אפול
ונזכרתי,
בכמה נקודות של אור...
מוקדש למיה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.