אני שונאת את העולם
אני שונאת אותם.
אני שונאת ת'אנשים
אני שונאת את החיים,
וכאילו כאן הכל- זה כמו סיוט אחד גדול
מטבע שנופל לתוך באר, מגשים לי משהו קצת אחר...

כשהחבר הבן זונה
מוריד ת'תחתונים
אז ה"בושם" לבונה
נשאר כבר בלי בגדים.
הלוואי שכבר ימותו
או בעצם שיחיו,
כי המוות זו ברכה
והחיים סיוט!

..אז אולי גם בשבילי
אני אתן איזו ברכה
שלא יהיו לי סיוטים בלילה
פשוט לישון, לישון, לישון
ולא לקום מהחלום
אל הסיוט הלא נודע שבחיים.

הירח נעלב-כי השמש כבר הלכה
אוהבים כל-כך ואי אפשר בחזרה
אוהבים כ"כ ואי אפשר, לא אי אפשר בחזרה
כי הירח נעלב והשמש כבר שקעה...