אורי בראף / פרחי זית |
הפסיקו לנשום אוויר של אחוה וחיוכים
מסתגרים בתוך ארון מצחין.
ארון, עפוף בריח של זרים ריחניים.
בלי מכתב הם נפרדים
משאירים חברה עם דמעות וסיוטים.
אבא קורא קדיש, כולם בוכים,
בשביל מה הרי יש חברים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|