|
זהרורים הבליחו
התרחב הלב
בבוקרו של יום חדש
רקיע תכול התנוסס בטוהרתו
איך אדע אם זאת אהבה
הן עברתי על סיפה
מלמל נסיך-אור
גל ברעדה
בנשמה מבהיקה
ואצבעותיו תרות
אחר הנזר המחולל
שנרדם באפלת הארון
מבויש מלובן האבק שזורק
בשחור זהבו
טבת התשס"ב |
|
|
ראיתי שתי פרחות
שישבו
באוטובוס.
אחת עשתה קולות
"וויאו, וויאו"
של ניידת
משטרה.
השניה אמרה:
"די, תפסיקי
לשיר!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.