הילדים שחלמו לעצמם
כי חיו בקרבי - מתו.
וצהלת משחקיהם
נאספה אל עמיה.
וצעקת ההספד שנשלחה
אל אלהים חיים שבשמים
שבה לה ריקם,
כאלמנה גלמודה.

ואוותר אני לבדי מבותר
ואת נפשי לקחו להם,
אותם גונבי נפשות שבכנפיהם
התייהרו להביא את האורות,
אותם האנשים שדימו בלבם,
להיות כאראלים בהיכלי שיש
אך תוכם רצוף דיני דיני דינים
ללא דעת אלוהי אמת.

והנה חושך ואפלה מכסה
על פני תהום
והנה רוח אלהים מבצבצת לה,
שוקטת ודוממה כאילו מבוישת
והנה נקרא שמי בן-אדם
וייתחיו עצמותיי בבדידות הטובה.

כסלו תשס"א