דמעות מלוחות,
חלון ממולה,
גוונים של רוחות,
והוא לא שלה.

רגשות מעורבבים,
בבלבול ובדידות,
חיים נמשכים,
סוף של ידידות.

אין סוף לאהבה,
אך לאהבה יש סוף,
מסתירה את כאבה,
הזמן כבר יחלוף.

אולי זה נגמר,
אולי כלל לא היה,
אך הוא הרי אמר,
שהוא רק בשבילה.

ועכשיו הוא הלך,
לעולמי עולמים,
השאיר כר לח,
מגוונים אדומים.

אל תשאיר כך ילדה,
שלא יודעת לאן,
אתה לא יודע כמה חכתה,
שאתה שוב תהייה כאן.

כך היא החליטה לסגור מעגל,
כי בלעדיך אין להבה,
אבל כולם ידעו, אף אחד לא שאל,
וכשהלכת, לבה כבר כבה.