טל איזנר / יציאה מכאן |
מתאמצת להעיר טיפת להבה
בחושך שנדלק כאן.
סירות ששטות ברוח,
משתטות בנסיונן להבריח
את האויר שנעמד כאן דומם
ומסרב בעיקשות לעבור.
הרוח,אותה רוח שנושבת,
כמעט לא מזיזה שום עלים,
הפנים שמביטות בי
מתקשות מבטן להישיר,
חלון שהשאיר תריסיו פרוצים
איננו פוער שום פתח
ודלת קבועה בין קירות הבית
אינה מפנה מעבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|