על אדמה זרועת אש,
על ארץ ספוגת דם,
מתרוצצים מאות מטומטמים
מוכי תימהון.
לוקי קדחת העיוורון.

בשלושה שובלי שנאה ובורות
נשתחררה הנשמה.
שלושה שובלים- בשם האלוהים
ואפילו המתנו עד יציאת השבת.

ובתדהמה ויגון עמוק
יצאו אלפי בובות החוטים
לכיכרות מהבתים
ולא לשכוח- גיטרות.
הרי אנחנו שמאלנים.

מאות נרות דלקו,
אלפי שירים נוגנו,
מליוני שקלים גולגלו
ועשרות נערות נאנסו.

מאות פיגועים, עשרות חיסולים.
אינתיפאדה אחת מול מאות מתנחלים
ובין הכאפייה לכיפה הסרוגה
מפרידה במלוא הדרתה
חליפה ועניבה.

שבע שנים של נרות ושירים
והקדחת נעשתה סופנית.
עיוורון כנגד עיוורון.

מאות יהוד וואלאד מרוטשים.
אלפי רוצחים מלוכלכים חסרי בתים.
אנשי רחוב אפורים רעבים.
אבל אין מה לדאוג בובות יקרות!
יש לנו- נרות.