Pink Floyd - Echoes

עשיתי אהבה עם המוסיקה, היא חדרה לתוכי והביאה אותי לכדי
טירוף. המוסיקה התחילה בצליל דקיק של גיטרה, באזני שמעתי טיפות
גשם קלות, בתוכי המוסיקה נשקה לי, החדירה את לשונה דרך שפתיי
ונשפה עלי חרישית.

כאשר צלילי גיטרה נוספים נוספו, המוסיקה שלחה יד מתחת לחולצתי,
מתחת לחזיה, אל השד השמאלי והתחילה לעסות בעדינות את הפטמה.
יצאו מתוכי אנקות חרישיות, מהמוסיקה יצאו אנקות גיטרה שקטות,
הגיטרה התחילה לשיר בפני עצמה.

בעדינות, לצלילי כל מילה שהזמר שר, המוסיקה פרמה את כפתורי
חולצתי, החלה מלמטה וסיימה למעלה, באותו הזמן, מניחה יד עדינה
ורכה על מותני ומעבירה אותה לאורך גופי. הגיטרה החלה לבכות
בשקט, אך הטריפה אותי מבפנים, הבס התריעה על קטע ג'אם הממשמש
לבוא והמוסיקה פתחה בעדינות את כפתור הג'ינס שלי. בצורה מושלמת
כל-כך פתחה את הרוכסן והפשיטה אותי ממכנסיי, שולחת יד מהוססת
למפשעתי ומתחילה ללחוץ על נקודות רגישות, אני נאנחת ומתנשפת
בכבדות, והמוסיקה מביטה בי, נהנית לראות אותי מתפתלת למגעה
וצליליה. המוסיקה שולחת ידיים אל גבי ומסירה ממני את החזייה,
מעסה את שדיי ומוצצת את פטמותיי, ואני - מתפתלת ונאנחת. היא
מסירה ממני את התחתונים, ולפתע - המוסיקה אילמת. הכל שותק.
המוסיקה חודרת לתוכי ואני צורחת עם המוסיקה. הכל נבהלים חוץ
ממנה, היא יודעת בדיוק מדוע אני צורחת. איבדתי את בתוליי
למוסיקה, גיליתי את כל האמת וכל המשמעות שלה, כהארה, דבר
שבעולם לא ניגלה לי לפני כן, המוסיקה נוגעת בי, עוטפת אותי,
רגע נדיר שיחידים חווים, התחברות פיזית ומנטלית בכל-כולי אל
הדבר הכי יפה, סקסי, ענוג ומושלם שקיים, טעם ראשון ומתוק של
תשוקה, הנאה, שמימיות, שקט.

המוסיקה ממשיכה לחדור ולצאת ממני בעדינות ואני נאנחת, ולפתע
אונסת עצמה לתוכי, אונסת אותי לתוכה ומשתלטת עלי, אני רוצה
להקיא - להרגיש טהורה. לסירוגין נכנסת לתוכי חזק יותר ויותר,
ואני רוצה לצרוח אך שום קול לא בוקע מגרוני.

אני חנוקה, דעתי נטרפת, נעה מצד לצד, נאנחת, נהנית, שמימית,
שותקת, בוכה, צוחקת, כועסת, זועמת, פגועה, רוצה, לא רוצה,
העולם כולו שלי ואני כולי של המוסיקה.

חם לי, חם לי כל כך, אני עלולה להתפוצץ, חווה את כל הרגשות
והחוויות בבת אחת ומשתגעת, התופים הולמים בחזי, אני ערנית
ועייפה כל כך באותו הזמן.

אאאאאאאאאאאאאהההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!
צרחת סיום.

המוסיקה ואני הולמות בשתיקה, האורגזמה עוטפת את כל-כולנו,
וליבנו הולם חרישית. שוכבות עייפות אחת בתוך השנייה, לאט, לאט
היא יוצאת ממני ברעדה, מלטפת את גופי בעדינות ואני - רועדת.
נותנת למוסיקה לעשות בי כרצונה, אני שלה.

הזמר מסיים את מלותיו האחרונות, ואחריו, המוסיקה, אפילו לא
טורחת להתלבש, יוצאת מהחדר בשקט, מתרחקת ממני ומחפשת את האדם
הבא להטריף דעתו - להתנות עימו אהבים.