"קחי לך כלל לחיים"
כל אדם שמתחיל משפט כך מחפש
ועוד לא מצא.
האכזבה חורטת בבשר החי
בעודי סטטית , חסרת כל תנועה.

פגישות מזדמנות חולפות סביבי
ואני מתרפקת על העשן הסמיך העומד במקום.
לוגמת יין זול של זר מסתורי
אותו אינני מעונינת להכיר.

טיפות היין הופכות למילים ,
הופכות להצעות ,
מתנקזות לכתם מכוער של השתפכות נזקקת
על ריצפת חדר במלון מטושטש.

שרועה על מיטה לא שלי ,
גופי שולט ואני אנוסה ,
גיפופים של התקרבות והדיפה ,
תנועה מכנית המאבדת את עצמה לתוך תשוקה ,
מחפה על הזהות האמיתית.

כשהוא בא,
אני מבחינה בנבוכות סמויה,
נואשת לאתר אדם בסבך האדישות ,
מוצאת גבר ,
אותו העדפתי כזר.