רוני זד / ברגעים שבין עצב לשמחה |
רק שני אנשים בעולם יודעים שהן אינן אלא מילים,
מילים ללא משמעות.
אתה-
הלכת בלי כוונה לחזור,
ולא ציפית שאחכה.
ואני-
נשארתי באותו המקום.
בלי ללכת, כבר הבנתי
את פשר המילים,
צירוף מקרי של אותיות,
ללא כל משמעות.
אין עצב, אין שמחה,
יש ריקנות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|