האשליה האופטימית שיוצר השקר,
סוגרת עלינו מכל הפינות.
אפשר להתמודד,
אך לא נותרו סיבות.
הכוחות הדלדלו והרצון דעך
ואנחנו מתפתלים מכאב ליד האח.

האשליה האופטית שיוצרים החיים תמיד באה אלינו בהפתעה,
ללא אזהרה מוקדמת.
בינתיים נרגעות רוחות הסערה ועד הפעם הבאה,
עד הענן הראשון,
אנחנו עומדים רטובים מדמעות, מקשיבים לצלצול הפעמון.

מאז ומתמיד חיינו באשליות-
ורודות, סגולות, שחורות.
את החיים האפורים מנסים לדחות לפינות
בכדי לא לחוש בכאבים.

שקופיות שרצות על הקיר,
מספרות את סיפורי העבר.
חלקם טובים, וחלקם שורפים בכל איבר.
הכוחות הדלדלו והרצוון דעך
ואנחנו מתפתלים מכאב ליד האח.

אי אפשר לחיות בשקר
צריך לקחת את סיכוני הטעויות
כי איננו יכולים יותר לחיוית באשליות.