[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אף אחד לא ראה את זה מגיע.
וזה לא שלא היו אנשים שהיו אמורים לראות את זה מגיע..
פשוט, מדע זה דבר שמיוצר על ידי מדענים, ומדענים כמו כולנו הם
בני אדם בסביבה חברתית. יש מגמות, אפנות דברים שהם אין ואאוט.
אף אחד פשוט לא חשב בכיוון.
פסיכולוגים, פילוסופים, סוציולוגים, כולם היו עיוורים.

מכונות היו אמורות להפוך יותר ויותר דומות לבני אדם. לתקשר
אתנו יותר טוב, ברמה יותר אינטואטיבית, להבין אותנו.

ואף אחד לא ראה את זה מגיע.

אנשים הפכו יותר ויותר דומים למכונות.

אדם מודרני יכול לבלות ימים שלמים בשיחות עם מענים אוטומטיים
מעגליים, בהבאת טופס של מכונה אחת למכונה אחרת. לא ידוע מה
הייתה המסה הקריטית, אבל באזור שנת 2005, האנושות החלה
להישבר.

"קנאת מכונה" הייתה המילה החמה בחוגים האקדמיים, והיא הלכה
והשתרשה כמחלת הנפש הנפוצה ביותר; אנשים משוכנעים שאם היו
מכונות, הסבל האנושי הכרוך בביורוקרטיה היה נמנע מהם.

כל איזה יוסי או משה מביטוח לאומי, הסופגים מטח קללות ואיחולי
מוות ממאות מובטלים רעבים מפללים להפוך למחשב שידקלם בקול
מטאלי ורגוע "אנו עסוקים" או "תבוא בשבוע הבא".

מחשבים החלו ליצור איגודים מקצועיים. אחרי הכל, הפועל הפשוט
בסכנת פיטורים. בני האדם מאיימים להשתלט על שוק העבודה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מיתוסים... אח,
מיתוסים הם כמו
ויטראז'ים. יפים
יפים, אבל מה זה
פאסה...


הפילוסוף
הדיכאוני


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/1/02 3:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בלארג פוקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה