היה זה יום קיץ חם והלכנו עם אמא לים. בטיילת ראינו אנשים
מכונסים סביב משהו. נגשנו לראות, ושם במרכז עמד לו קוסם. היה
לו כובע מוזר על הראש. הוא עשה כל מיני קסמים לקהל, את הקסם עם
המטפחות, הקסם עם הטבעות, ואני הייתי מוקסם לגמרי. החלטתי
שכשאני אהיה גדול אני אהיה קוסם.
בסוף ההופעה הוא אמר לכולם: "עכשיו אני אעשה קסם אחרון. אני
אוריד את הכובע וכולכם תעלמו".
הקוסם הסיר את הכובע מראשו והעבירו כשהוא הפוך בין הקהל. אנשים
החלו להעלם. כל אחד התפזר לעיסוקיו, ורק חלק קטן מהאנשים באמת
הוציא את ארנקו וזרק לקוסם כמה שקלים. אמא הוציאה את ארנקה
ונתנה לי ולאחי שקל כל אחד, כדי לשים לקוסם בכובע.
ואני חשבתי לי: מה ? רק שני שקל ? כל כך מעט ? הוא עבד קשה
ושעשע את כל הקהל והוא מרוויח כל כך מעט מכל אחד ?
אמא אמרה שאם כל אחד היה נותן לו שקל הוא היה עשיר.
ואז חשבתי לי: מה? אם אני אהיה קוסם אז גם אני אופיע ברחוב ?
שאלתי את אמא והיא אמרה לי שגם דייויד קופרפילד הקוסם הכי מוכר
בעולם התחיל כאן בטיילת בת"א.

עברו שנים, גדלתי, הגשמתי את חלומי להיות קוסם, שקעתי בחובות,
והיום אני מקבץ נדבות בדיזנגוף בת"א ... תראו איפה גמרתי.
ודייויד קופרפילד התחיל מאותה נקודה שלי, ותראו איפה הוא גמר
... בכוס של קלאודיה שיפר.