|
ענן של כעס חג מעליי
סוחב אחריו לעיתים גם גשם של עצבות.
הזכרון לפעמים מכה בי
וכאב הזכרון משאיר לי רעש בפנים.
ואחרי הרעם והברקים חוזר הגשם,
והבא בתור הוא הכאב,
מרעיד בי את השקט שחולף.
שטפון.
אני מוצפת ולא מרגשות של אהבה.
ענן של שקט מרקד מעליי
פתאום הכל נראה כל כך פשוט.
הזכרון עוטף אותי שוב
משאיר לי נועם בתוכי.
נזכרתי איך צחקנו בגשם
אך הבא אחרי הצחוק היה שוב הכאב
בידיעה שאתה לא אוהב.
שטפון.
קר בחוץ, אני שותקת ולא כי אין לי מה להגיד.
אין ענן ואין גם גשם
הדבר היחיד שנמצא סביבי זו
אני
באמת לא יודעת מה יותר גרוע... |
|
|
נניח שבועז יחלק
את כל היוצרים
בבמה לעשרים
קבוצות, וכל
קבוצה תארגן
מדים משלה
ואימונים בשעות
לילה מאוחרות,
ונניח שנגיע
כולנו לרמה
מקצוענית ממש,
ונניח שיבואו
מכל קצוות
הצפונבון לחזות
בפלא, ונניח
שנקבע פה אחד
תאריך ובו ננהל
טורניר קטרגל
מותח על מנת
לברר אחת ולתמיד
מיהו גדול
מכדררי הבמה- אז
אני בועט ראשון
פנדל.
חרגול חושב
רחוק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.