אפרת רחמים / נשיקה |
מגע-שפה רפרף על עיניים ישנות
ובבואי פקוחה הייתה פרושה
כמו ספר עב כריכה
מונחת, מנושקת
הבעה מזוככה
אדם יוצא למסעו
בשמחה
מותיר אחריו פירורי זיכרון, פירורי שכחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|