אפרת רחמים / ללא שם - 1 |
בשדותיו ביקשתי לפרוח
אל ארץ יגונו ביקשתי להגר
וההר שבינינו גבה
והוא סרב לדבר.
והוא
את דלתות סגירותו הכבדות
טרק על ליבי
ומימיו השקטים וממרומיו הקרים
הקשה עליו
לחבק אותי.
נו "דבר כבר" אמרתי
שההר שבינינו הוסיף וגבה
והאור שבינינו דעך.
הוא את ליבו אז קבר בארץ יגונו
וממרומיו
ירד אלי ספק - נפתח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|