|
ואני
בשדותיו ביקשתי לפרוח
אל ארץ יגונו ביקשתי להגר
וההר שבינינו גבה
והוא סרב לדבר.
והוא
את דלתות סגירותו הכבדות
טרק על ליבי
ומימיו השקטים וממרומיו הקרים
הקשה עליו
לחבק אותי.
נו "דבר כבר" אמרתי
שההר שבינינו הוסיף וגבה
והאור שבינינו דעך.
הוא את ליבו אז קבר בארץ יגונו
וממרומיו
ירד אלי ספק - נפתח. |
|
|
נו, אתה לא זוכר
אותי, בחיאת?
הרגע יצאתי, נו,
קפצתי לאוטו
להביא משהו...
תעשה טובה, נו,
מה אני אשקר
לך?
קומיצה בשערי גן
עדן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.