[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הייתה פעם בחורה  שהדליקה בעיניי אהבה.
אהבה גדולה ממש כמו אש אבל היום, בה אני מתבייש.
כשהיא הלכה, הדמעות כיבו את הלהבה.
נותרתי לבדי מנסה לעכל את מה שקרה,
אך אינני מבין מה עשיתי רע.
היא טוענת ואומרת, זה לא אתה זו אני,
ואני מנסה להבין איפה הצדק ההדדי.
אז פתאום היא הלכה, אולי מצאה אחר,
ואני כאן מאחור, מרגיש כמו מפגר,
לא יכול להתקדם  אך גם לא יכול לחזור,
חיי הפכו בין רגע למין כתם שחור.
אני לא מבין איך בבנאדם אחד מתחבאים שנים,
אחד שאוהב אותך ושני שזורק אותך למים.
ילד תבין כבר, לא צריך אותך יותר,
היא עשתה טעות שתשלם עליה בזמן אחר.
אתה תתקדם ותצליח בחיים,
והיא תחשוב שאתה היית מדהים.
אז תמחה את הדמעות מעל עינייך,
ותכניס אותה לרשימה של שונאיך.
תבין שבך היא כבר לא מתענינת
ורק מלראות אותך סובל, היא גומרת.
טוב, אז עכשיו אתה לבד,
אבל זה מראה לך, שאתה יחיד ומיוחד!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מרגישה
ערומה מולך.





הדס עמיר בשיחה
עם בועז רימר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/11/00 3:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קריפטון היבוסי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה