פנימה והחוצה
ושוב,
פנימה והחוצה
ושוב,
פנימה והחוצה
אוויר נכנס
אוויר יוצא
זה כל מה שאפשר לעשות
כשהכאב מנקר בראש
ובועט בלב.
פנימה והחוצה
ושוב,
פנימה והחוצה
ולחשוב,
לנסות להבין את הבלתי מובן
לעבור בראש שוב ושוב על המצב
לחפש מה השתבש ואיפה,
ולשאוף עמוק ולנשוף,
לחפור עמוק בפנים
לחפש את התשובות אי שם בחוץ
אבל הרי ישנם דברים שאין להם תשובה
ולשאוף עמוק ולהחזיק חזק בפנים
עד שכמעט מתפוצצים ולנשוף,
הרי בכל משחק יש מנצחים ומפסידים
אבל לא ייתכן שכולם מרמים על מנת לנצח
אחרת איך זה שאני תמיד מפסיד?
ולשאוף ולנשוף,
זה הדבר היחיד שעוד בטוח
וגם לזה יהיה סוף,
ולחשוב שוב ושוב
מהסוף להתחלה וגם הפוך
ואז לשאוף וגם לנשוף,
כי הרי מה נותר עוד לעשות
חוץ מלהמשיך לנשום
עד שזה יעבור
עד שיגיע הסוף
רק לשאוף ולשאוף ולשאוף ולשאוף
ולשאוף.
ולא לשאוף יותר לשום דבר
ולא ליפול יותר
ולא לכאוב, לכעוס, לרצות
רק לשאוף ולנשוף
ולא לראות דבר
לשאוף עמוק
להתמלא בריקנות
ולנשוף החוצה את הרצונות,המחשבות,הדכאונות,האכזבות,
רק להמשיך לנשום
לתת ללב לפעום
לעצום את העיניים להיאבד בתוך השקט
רק לשאוף ולנשוף
לשאוף ולנשוף
רק שלוה ומוות, מוות ושלווה.