[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סתם יצא לה שם רע, לנורית. נו, אז היא אכלה התפוח. אז מה? מה
היא הייתה אמורה לעשות, להסתכל עליו? תפוחים נועדו להיאכל.

ואז מה אם היא הלכה לשחק עם ילד אחר? היא לא התחייבה לשום דבר.
בסך-הכל קיבלה תפוח.

ופרח.

היא לא ידעה. היא לא ידעה שהפרח זה יותר מפרח. שהפרח זה הכל.
איך היא הייתה אמורה לדעת? היא יכלה אולי להבין מהרמיזות, אבל
זה מעולם לא נאמר במפורש.

החבר האחר - אני לא יודע אם הוא יודע עלי ועל נורית. ועל הפרח.
כשהוא עובר לידי אני מסתכל עליו, מנסה לקרוא בעיניים שלו משהו,
אבל לא מגיע לשום מסקנה. אני יודע שהוא מסתכל עלי, אבל אולי זה
בגלל שאני מסתכל עליו.

גם על נורית אני מסתכל, אבל היא לא מסתכלת עלי בחזרה. היא תמיד
עסוקה במשהו אחר בכיוון השני.
האמת שאני מבין אותה. מתישהו יצמח לי עוד פרח. בינתיים אני
מסתפק בלהסתכל על נורית.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סבלנות היא
ז'אנר מינורי של
יאוש


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/11/00 12:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדודה נורית

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה