|
הגבעות לאורך הדרך
בין רפידים לראס סודר
תחת שמש חזקה.
היו קימורי אשה נחשקת.
מתוך ארגז משאית נטולת קפיצים
על כביש מהמורות.
עם עוד עשרים חלודי נשק וטרוטי גורל.
הרטבנו שפתיים חרבות
בלשון עצלה.
עוצרים בעצמנו מלקפוץ
להתפלש על פטמה זקורה.
לגלוש על ירך בוהקת.
מאום לא עצר בנו
חוץ ממהירות הנסיעה.
והידיעה הברורה.
על הדיונה
הכל נראה אחרת. |
|
|
אז כאילו שיואו,
יהיה לי סלוגן
בבמה? אני לא
מאמינה לייק,
אני חייבת לספר
לכולם.
דרורית תמות
מקנאה שהיא תשמע
על זה.
אני בבמה?
דרורית תמיד
מתחת לבמה, או
שהיא יורדת ממנה
כי זורקים עליה
עגבניות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.